הערכת תמריצים חברתייים לתרומות והתנדבות גיל פלג מבוא

Size: px

Start display at page:

Download "הערכת תמריצים חברתייים לתרומות והתנדבות גיל פלג מבוא"

Douglas Daniel
5 years ago
Views:

1 הערכת תמריצים חברתייים לתרומות ו גיל פלג מבוא עזרה לזולת היא תופעה נרחבת אשר מבוטאת בדרכים רבות כגון: כספית,, תרומת דם ועוד. התופעה העסיקה חוקרים רבים לאורך ההיסטוריה בתחומים שונים במדעי החברה החל מפסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה ועוד במטרה להבין את המניעים העומדים בבסיס התנהגות והשפעתה על החברה (1990 Charng,.(Piliavin & התיאוריה הכלכלית, עליה מבוססת עבודת המחקר הזו, גורסת כי המניעים להתנהגות זו היא שילוב של מניעים פנימיים: הרצון לסייע לזולת ותחושת הסיפוק מהסיוע מחד גיסא, ותמריצים חיצוניים כגון: הקלות מס או מאידך גיסא (2006 Tirole,.(Bénabou & במחקר זה נתמקד במדידת ה ה אותה מקבלים תורמים ומתנדבים בגין תרומתם וכן המשאבים שעמדו לרשותם בזמן ה. בחינת ה והשפעתה על התורם נבחנה אף היא בעבר אולם לא נמדדה באופן ישיר בהקשר של מידת ההקרבה או המאמץ אותו משקיע התורם ( ;2009 Meier, Ariely, Bracha, & Macis, 2010.)Berman et al., ;2015 Lacetera & אנו נראה במחקר כי ניתנת לא רק בעבור ערכה הכלכלי של ה אלא גם בעבור מידת המאמץ או ההקרבה הנדרשת על מנת לתרום על אף שלהקרבה או המאמץ אין ערך כלכלי עבור הנתרם. כמו כן, נראה עוד כי ה ה תלויה גם בסולם הערכים של החברה כאשר נערוך השוואה בין חרדים לחילונים, לאחר שנראה את ההבדלים ביניהם. לבסוף נראה גם כי אף ניתנת לשינוי כאשר צרכי הנתרם משתנים. המוטיבציה למחקר נובעת מכך שבמקרים רבים פרטים בוחרים באופן בה ההקרבה אותה הם מבצעים תהיה גדולה באופן יחסי. כלומר פרט שעלות הזמן שלו יקרה יבחר דווקא לתרום זמן ואילו פרט שעלות הזמן שלו יעדיף לתרום כסף. המשמעות של החלטה זו היא שהפרטים מוותרים דווקא על המשאב היקר יותר מבחינתם ובכך ערך ה עשוי להיות נמוך עבור מושא ה. לדוגמא, פרט בעל משאבים כספיים רבים מעדיף לתרום מזמנו על מנת לבצע פעילות פשוטה כגון חלוקת חבילות מזון למעוטי יכולת. עם זאת, כאשר יבחר דווקא לתרום מכספו, סביר כי יוכלו באותה ה להעסיק יותר אנשים בחלוקת מזון או לחילופין להגדיל את חבילות המזון. מושא ה אמנם ייהנה מכך שהוא מקבל את חבילת המזון, אך יוכל ליהנות יותר אם הפרט יתרום כסף במקום להתנדב. על אף שמושא ה ייהנה יותר, הפרט התורם יעדיף לתרום זמן ולייצר פחות משמעותית עבור הנתרם. אחד ההסברים לתופעה יהיה כי ההכרה ה המתקבלת בגין ה תהיה מהההכרה שתתקבל מתרומת הכסף, שכן ההקרבה הנדרשת מהתורם יותר אם יתנדב. הרציונל העומד בבסיס הסבר זה הוא שהפרט מחליט כיצד יקצה את המשאבים ל מתוך שיקולים אחרים לבד מהגדלת התועלת של מושא ה ובפרט יושפע מהתועלת המוסבת לו מבניית התדמית שלו בעיני החברה. החברה מצידה, מצפה מהפרטים בה להיות אנשים חברתיים ולדאוג לזולתם ולכן יצרה מנגנון של מתן הכרה reward) (social בגין פעולות של ו. אולם ניכר כי, החברה מוקירה את הפעולות המסייעות לזולת לא רק עבור ערך ה עצמה אלא גם עבור מידת ההקרבה או והויתור שלהם על המשאבים. לדוגמא, כאשר אדם עשיר תורם 100 ש"ח הוא צפוי לקבל בעבור ה, אולם אם אדם אחר, אשר אינו עשיר יתרום 100 ש"ח ה צפויה לגדול משום שעבור האדם העני ההקרבה תהיה גדולה

2 1 ניכר כי הציפייה ה הייתה לתרומת מעשר בה ניכר כי גובה ה יותר. כבר במקורות היהודיים המצופה לא היה קבוע אלא באופן יחסי לכמות המשאבים. באמצעות המוניטין אותו מקבל הפרט מהחברה הוא בונה את תדמיתו ה. מטרות המחקר יהיו )1( לבחון כיצד החברה מעריכה תרומות ו של פרטים תוך הפרדה בין תרומת כספיות או מחד והפרדה בין ערך ה למידת המאמץ אותו משקיע התורם; )2( בחינת השפעתם של הערכים החברתיים על מתן ה, כלומר האם חברות בעלות סולם ערכים שונה יעריכו תרומות ו באופן שונה; )3( בחינת יציבותה של ה, כלומר האם נתרם בעל צרכים שונים עשוי לשנות ה ה הנתנת בגין עזרה לזולת על ידי פרסום הצרכים שלו לחברה. החידוש העיקרי בעבודה הוא מדידת ה הנתנת לעזרה לזולת בהקשר של הקרבה או מאמץ. מחד ישנו חידוש מתודולוגי על ידי הסבת אחד הכלים המתקדמים להערכת מוצרים הן במחקר האקדמי והן בחקר שווקים בעולם העסקי לכלי להערכת עזרה לזולת. מאידך ישנו חידוש המדידת היחס בין ערך ה למידת המאמץ או ההקרבה הנלוות לפעולות כאלה. כלי המחקר המחקר הנוכחי מניח כי אנשים עוזרים לזולת, בין השאר, על מנת להיתפש על ידי החברה כאנשים חברתיים. בניית התדמית ה נעשית באופן בו אנשים נבדלים אחד מהשני out( )crowding ולכן בחרנו לשאול את המעריכים שאלה השוואתית בה יבחרו באדם החברתי ביותר. בנוסף לכך אנו בוחנים את התחליפיות בין אופן ה, כלומר על מנת לשמר רמה קבועה של ה איזו רמת תוכל להחליף גובה כספית מסוימת. לדוגמא, כמה שעות יצטרך אדם עשיר המוגבל בזמן לבצע על מנת להשיג את אותה שיקבל אם יתרום סכום כסף גבוה. בכדי לבחון את ההיבטים הללו של של עזרה לזולת השתמשנו בכלי המיועד במקור להשוואה בין מוצרים הנמדדים על פי התועלת המופקת מכלל תכונותיהם. כלי זה נקרא choice-based conjoint ובעזרתו מצליחים חוקרים בשיווק להעריך שווי רמות שונות של תכונות במוצרים שונים. כאמור, במחקר זה, אנו מנסים להעריך שני מימדים בלבד: הראשון, האופן בו מתבצעת העזרה לזולת או, והשני, ערך העזרה מול מידת ההקרבה הנדרשת מהאדם העוזר 2 )דוגמא לשאלה ראה: איור 1(. חלק זה בשאלון מנה 16 שאלות בהן בחר המעריך בחר את האדם לזולת החברתי ביותר. כלי המחקר כויל בעזרת מחקרים מקדימים וכן תוקפו של כלי המחקר אושרר באמצעות שאלות אימות כמקובל בשימוש בכלי זה. ניתוח כלי המחקר התבצע באמצעות אמידה בייסיאנית היררכית estimation( )Hierarchical Bayes המאפשרת אמידה לכל מעריך בנפרד וכך מאפשרת את ניתוח ההטרוגניות בין המעריכים. 1 2 ספר במדבר,פרק י"ח,פסוקים כ"ה-ל"ב לקבלת תיאור מפורט של כלי המחקר או המאמר המלא מומלץ לפנות לחוקר למייל: gilpel@post.bgu.ac.il

3 איור 1: דוגמא לשאלה לבחינת לתרומות ו כמו כן, בחנו האם ה היא קבועה או עשויה להשתנות בשל צרכיו של הנתרם. לצורך כך ביצענו מניפולציה בשאלון בה פנינו למעריכים בשם הנהלת העמותה והדגשנו את הצורך ב כספית לעומת הצורך במתנדבים )ראה לדוגמה איור 2(. איור 2: מניפולציה לצורך הנתרמים בתרומות כספיות תיאור הנתונים 3 באינטרנט, במדגם אקראי מתוך שתי קבוצות מתוך יותר מ- 1,200 שאלונים נאספו בעזרת חברת סקרים האוכלוסיה היהודית בישראל בעלות ערכים חברתיים שונים: חרדים וחילונים. לאחר סינון של שאלונים חלקיים ושאלונים שמולאו כנראה באופן אקראי נותרו 877 שאלונים לניתוח שאלת המחקר. חשוב לציין כי בשל הצורך לדגום אוכלוסיה בעלת מגוון במשאבי בוצע סינון מיכסות לגובה הכנסת המשיבים וכן לרמת התעסוקה שלהם כמדד לזמנם הפנוי. עם זאת, מספר המשיבים שסוננו עקב מכסות אלה היה נמוך )פחות מ- 50 ( ועל כן אנו מניחים כי לא הייתה פגיעה באקראיות הדגימה. לבסוף נותחו 430 שאלונים שמולאו על ידי חרדים וכן 447 שאלונים שמולאו על ידי חילונים. ממצאים בחלק זה של תיאור הממצאים נתאר ראשית את חשיבותן של ארבעת המרכיבים ל ה עבור המדגם כולו )הכנסה, שעות עבודה, כספית ו(, וכן כיצד משתנה הבחרתית ל או עם השינוי בפוטנציאל ה, כלומר המשאבים העומדים לרשות התורם. לאחר מכן, נסקור כיצד 3 חברת Ipanel בה רשומים מעל 100,000 משיבים מהחברה היהודית בישראל העונים על סקרים בתמורה לתלושי שי.

4 נבדלת ה בין אוכלוסיות בעלות סולמות ערכים חברתיים שונים ונסיים בהצגת הממצאים בנוגע ליכולת לשנות את ה ה. כאשר מנתחים באופן ישיר את חשיבות ארבעת המרכיבים של ה וה כפי שנשאלו בשאלון ניכר כי לערך הכלכלי יש חשיבות גדולה ב ה )ראה טבלה 1(. ל יש את המשקל גדול ביותר ב ה, כלומר ה היא המרכיב החשוב ביותר בעיני החברה בהערכת תורמים ומתנדבים. כמו כן, התרומות וה ביחד, כלומר הערך הכלכלי של ההתנהגות מהווים כשני שליש מכלל החשיבות בעוד שפוטנציאל ה וה מהווים את השליש הנוסף. משקל זה של פוטנציאל ה או ההקרבה הוא סימן ראשון לכך שהחברה מעריכה התנהגות לא רק בגין ערך ה אלא גם בשל ההקרבה הנלוות להתנהגות זו. חרדים כלל המדגם מרכיבי ההתנהגות הכנסה שעות עבודה )פנאי( כספית טבלה 1: חשיבות מרכיבי תרומות ו ב חילונים התבוננות יותר מעמיקה ב לתרומות ביחס לפוטנציאל ה, נוכל לראות שתי מגמות. מגמה ראשונה היא שה ה עולה כאשר שה יותר, אך בנוסף ה ה עולה כאשר ההקרבה עולה, כלומר הכנסת התורם יותר )ראה איור 3(. מגמות דומות אנו מזהים גם ב כאשר ה עולה ככל שמתנדבים יותר, וכן היא יותר כאשר מידת ההקרבה גדולה יותר, כלומר כאשר למתנדב יש פחות פנאי )ראה איור 4(. כאשר גם בהערכת תרומות וגם בהערכת מרבית ההבדלים מובהקים סטטיסטית.)Pvalue<0.05( אין בינונית ללא מועטה בינונית רבה איור 3: הכנסה מאוד הכנסה הכנסה בינונית הכנסה לתרומות ברמות הכנסה שונות איור פנאי בינוני ללא פנאי פנאי רב פנאי מועט 4: ל ברמות פנאי שונות

5 בנוסף ל ה של ההקרבה עצמה, בדקנו בנוסף האם לערכים החברתיים של המעריכים עשויה להיות השפעה על הערכתם לתרומות ו. בכדי לבחון סוגיה זו בדקנו את חשיבות ארבעת המרכיבים כאשר לאחר האמידה של כלל המשיבים, חיפשנו הבדלים בין חילונים וחרדים בחשיבותן של התכונות. ניכר כי אין הבדל בחשיבות ההקרבה אולם מצאנו כי יש הבדל מובהק בין ערכן הכלכלי של התרומות וה. החרדים מעניקים משקל גדול יותר מחילונים ל כספית בעוד שהחילונים מעניקים משקל גדול יותר ל מאשר החרדים. משמעותו של ממצא זה היא גדולה שכן מחד היא מחזקת את תפקידה של ההקרבה בהערכת תרומות ו ומאידך מעידה כי ישנו מתאם בין הערכים החברתיים לאופן בו אנשים מעריכים תרומות ו. מחקר עתידי יכול להשוות בין אנשים מתרבויות ודתות שונות ולהעמיק את הידע בנושא. השפעת המניפולציה לא הייתה רבה אולם ניכר כי עבור תרומות כספיות הצלחנו לשנות את באופן מובהק. יותר מכך, בבחינה מדוקדקת יותר ראינו כי כאשר הנתרם היה זקוק לכסף, המעריכים החרדים העלו את משקל הערכת ה והורידו את משקל ה. לעומתם, אצל החילונים אותה המניפולציה לא שינתה והשאירה את ה כפי שהיא )ראה איור 5(. 50% 40% 30% 20% 10% חרדים חילונים 0% בקשה למתנדבים בקשה לכסף ללא מניפולציה איור 5: השפעת המניפולציה על משקל ה הכספית ב לסיכום, המחקר מראה כי החברה מעריכה תרומות ו הן בגין ערכן הכלכלי והן בגין מידת ההקרבה הנדרשת מהתורם או המתנדב. בנוסף לכך הראנו קשר בין סולם הערכים החברתי בו מאמין אדם לבין האופן בו הוא מעריך את התרומות וה, וכן כי במצבים מסויימים אף ניתן לשנות את ה הזו. מחקרים קודמים הראו כי תמריצים חברתיים משפיעים על התנהגות כגון תרומות ו ולכן הבנה של האופן הו החברה מעריכה תרומות ו עשוי לייעל את תהליך גיוס המשאבים בעתיד. אולם, בכדי להבין כיצד תמריצים אלה נתפשים אצל תורמים פוטנציאלים וכיצד הם משפיעים על התנהגותם יש להמשיך ולחקור את הקשר בין פרט תורם ו/או מתנדב לחברה הסובבת אותו.

Patents Basics. Yehuda Binder. (For copies contact:

Patents Basics. Yehuda Binder. (For copies contact: Patents Basics Yehuda Binder (For copies contact: elissa@openu.ac.il) 1 Intellectual Property Value 2 Intellectual Property Rights Trademarks Copyrights Trade Secrets Patents 3 Trademarks Identify a source